הלשין

הִלְשִׁין

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הלשין
שורש וגזרה	ל־שׁ־ן, גזרת השלמים
בניין	הִפְעִיל

1. הפר סוד; גילה את מעשהו של אחר במטרה להענישו.

   • ”אַל-תַּלְשֵׁן עֶבֶד אֶל-אֲדֹנָיו פֶּן-יְקַלֶּלְךָ וְאָשָׁמְתָּ.“ (משלי ל, פסוק י)
   • ”הַשָֹּׂטָן בְּגִימַטְרִיָּא שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, מִנְּיַן יְמוֹת הַחַמָּה שַׁלִּיט לְהַלְשִׁין בְּכֻלָּן חוּץ מִיּוֹם כִּפּוּר.“ (במדבר רבה, פרשה יח, סימן כא)

גיזרון

• פועל משורש זה מופיע פעמיים במקרא: פעם אחת בבניין הפעיל בפסוק לעיל, ופעם אחת בבניין פוֹלֵל בפסוק הבא: ”מְלוֹשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית גְּבַהּ-עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל.“ (תהלים קא, פסוק ה).

נגזרות

• הלשנה
• מלשן

מילים נרדפות

• הוציא דיבה

תרגום

• אנגלית: snitch‏, rat out‏‏‏‏
• ספרדית: chivar‏, delatar‏, malsinar