החריש
הֶחֱרִישׁ עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | החריש |
שורש וגזרה | ח־ר־שׁ ב, גזרת השלמים |
בניין | הִפְעִיל |
- שתק, לא דיבר.
- וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת דִּינָה בִתּוֹ וּבָנָיו הָיוּ אֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד בֹּאָם. (בראשית לד ה)
- ”מִי יִתֵּן הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּן וּתְהִי לָכֶם לְחָכְמָה“ (איוב יג, פסוק ה)
- ”הַקְשֵׁב אִיּוֹב שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר“ (איוב לג, פסוק לא)
- ”אִם אַיִן אַתָּה שְׁמַע לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה“ (איוב לג, פסוק לג)
- וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ. (משלי יא יב)
- עברית חדשה מפריע לשמיעה, מביא לחרשות.
- רעש התזמורת החריש את אוזניי.
גיזרון עריכה
- ”וַיְהִי, כְּמַחֲרִישׁ“ (שמואל א׳ י, פסוק כז) = ”וַיְהִי, כמחדשׁ“ (שמואל א׳ י, פסוק כז) בהוראת: מקץ כחודש ימים.
- הביטוי "ויהי כמחריש" מקורו בשיבוש (המופיע גם בברית הישנה של הנוצרים). בפסוק נכתב אודות שאול המלך שכביכול מחריש אל מול השפלתו בידי בני בליעל ספקנים. אולם משנמצאה מגילת חזון שמואל שנכתבה כנראה במחצית הראשונה של המאה הראשונה לפנה"ס, הסתבר שהכתיב הוא "ויהי, כמחדש" / מגילת חזון שמואל מן ים המלח, (4QSAM-a). גרסה זו קרובה לגרסת השבעים: 'ויהי כמחדש' . לפני מלים אלה בא במגילה קטע, שאיננו בנוסח המסורה וגם לא בתרגום השבעים אך לפי הכתוב בקדמוניות [1] שהיה ידוע ליוסף בן מתתיהו ובו מסופר על נחש מלך בני עמון הלוחץ את בני גד ואת בני ראובן בחזקה מנקר את עין ימינם מטיל אימה ופחד על ישראל עד ששבעת אלפים איש נאלצים לנוס מפני בני עמון לעבר יבש גלעד. קטע זה פותח את הסיפור על הצלת יביש גלעד בידי שאול [2] ומבהיר את רקעו [3]
מילים נרדפות עריכה
- נדם (1)
תרגום עריכה
- אנגלית: keep quiet (1), deafen (2)
- ערבית: خَرسَ (1)
השורש חרש ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|