גסטרא

(הופנה מהדף גיסטרא)
ערך זה עוסק בכלי או בהמה פגומים. לערך העוסק בלגיון, מחנה צבאי; ראו קַסְטְרָה.

גִּסְטְרָא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גיסטרא
הגייה* gistera
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ גִּסְטְרָאוֹת או גִּסְטְרָיוֹת
  1. לשון חז"ל כלי חרס שנסדק או נשבר; או חתיכה שנשברה מכלי חרס; משמשת לרוב לקיבול נוזלים מטפטפים.
    • ”אֵיזוֹ הִיא גִסְטְרָא, כֹּל שֶׁנִּטְּלוּ אָזְנֶיהָ. הָיוּ בָהּ חִדּוּדִין יוֹצְאִין, כֹּל הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים, מִטַּמֵּא בְמַגָּע וּכְנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בַאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כליםפרק ד, משנה ג)
    • גִּסְטְרָיוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים מַטִּילִין לְתוֹכָהּ, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת מכשיריןפרק ב, משנה ג)
    • ”ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גיסטרא בלבד. מאי טעמא? ... לפי שאין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא.“ (בבלי, מסכת שבתדף צו, עמוד א)
  2. לשון חז"ל (יהדות) בעל חיים שנפצע או מת באופן שאוסר אותו באכילה; נבלה.

גיזרון

עריכה
 1. בחלק מכתבי היד של המשנה מופיע: "גִּצְטְרָה" או "גַּצְרָה" (ומשם כנראה לערבית: قَوْصَرَة⁩ (קַוְצַרַה) - סל). כנראה מלטינית: cisterna - כלי לקיבול מים; יתכן שהגיעה לעברית דרך היוונית: gēstérna) γηστέρνα).[1] בעברית המילה קיבלה משמעות של כלי שבור הראוי לשמש רק לקיבול נוזלים מטפטפים. אחרים גזרו מיוונית: gástra) γάστρα) – סיר בישול.[2]
 2. יסטרוב גזר ממשמעות 1, שבלשון חז"ל המשמעות של "גיסטרא" התרחב לכל דבר פגום או שבור.[3] ויש שהסבירו אחרת את התרחבות המשמעות, שגיסטרא הוא כלי שאינו ראוי לשום שימוש מלבד קיבול זבל, ומשם התרחב לנבלה שאין לה שימוש.[4]

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
   כלי חרס שבור
  • אנגלית: sherd‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. CAL, gysṭrns. אמנם לא ברור אם מילה זו באמת מתועדת. ממקורות אחרים נראה שהמקבילה היוונית היתה kistérna) κιστέρνα).
  2. י"נ אפשטיין, פירוש הגאונים על סדר טהרות, ברלין 1921, עמ' 11 הערה 12. והשוו גם בנימין מוספיא (מוסף הערוך, "גסטר"): "פי׳ בלשון יוני מין כלי אשר לו בטן גדול וגם תחתית הכלים נקרא כן".
  3. מילון יסטרו, גִּיסְטְרָא.
  4. CAL, gysṭrˀ.