גֶּזֶר א עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גזר
הגייה* gezer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ז־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּזָרִים, גִּזְרֵי־
 
גזרים
  1. לשון ימי הביניים צמח ממשפחת הסוככיים ולו מין תרבותי בעל שורש נאכל בצבע כתום.
  2. שם עיר קדומה הנזכרת במקרא.
    • ”וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר (יהושע טז, פסוק י)

גיזרון עריכה

  • מפרסית: گزر (כּזר). מקבילה בערבית: جَزَر (גַ'זַר), ובארמית: ܓܙܪܐ‎ (גזרא).

צירופים עריכה

תרגום עריכה

  • איטלקית: carota‏‏‏‏
  • אנגלית: carrot‏‏‏‏
  • אספרנטו: karoto‏‏‏‏
  • גרוזינית: სტაფილო‏‏‏‏ (תעתיק: sṭapilo)
  • גרמנית: Möhre‏‏‏‏
  • הודית: गाजर‏‏‏‏ (תעתיק: gājar)
  • הולנדית: wortel‏, peen‏‏‏‏
  • הונגרית: répa‏‏‏‏
  • וייטנמית: cà rốt‏‏‏‏
  • טורקית: havuç‏‏‏‏
  • יוונית: καρότο‏‏‏‏ (תעתיק: karóto)
  • יידיש: מער‏‏‏‏
  • יפנית: 人参‏‏‏‏ (תעתיק: ninjin)
  • כורדית: gêzer‏‏‏‏
  • לטינית: carōta‏, daucum‏‏‏‏
  • נורווגית: gulrot‏‏‏‏
  • סנסקירית: गाजरम्‏‏‏‏ (תעתיק: gājaram)
  • ספרדית: zanahoria‏‏‏‏
  • ערבית: جزر‏‏‏‏ (תעתיק: גַ'זַר)
  • פולנית: marchew‏‏‏‏
  • פורטוגלית: cenoura‏‏‏‏
  • פינית: porkkana‏‏‏‏
  • פרסית: هویج‎‏‏‏‏ (תעתיק: הָוִיג')
  • צ'כית: mrkev‏‏‏‏
  • צרפתית: carottes‏‏‏‏
  • קוריאנית: 당근‏‏‏‏ (תעתיק: danggeun)
  • רומנית: morcov‏, carotă‏‏‏‏
  • רוסית: морковь‏‏‏‏ (תעתיק: morkóvʹ)
  • שוודית: morot‏‏‏‏

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: גזר
  טקסונומיה בוויקימינים: Daucus
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גזרים

גָּזַר עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גזר
שורש וגזרה ג־ז־רגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
 
אישה גוזרת את שיערה במספריים.
  1. הָפַךְ אֶת הַשָּׁלֵם לְחֲלָקָיו בְּאֶמְצָעוּת כְּלִי חַד.
    • ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, גִּזְרוּ אֶת־הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם; וּתְנוּ אֶת־הַחֲצִי לְאַחַת, וְאֶת־הַחֲצִי לְאֶחָת.“ (מלכים א׳ ג, פסוק כה)
    • ”וַיֵּלֶךְ אִתָּם וַיָּבֹאוּ הַיַּרְדֵּנָה וַיִּגְזְרוּ הָעֵצִים.“ (מלכים ב׳ ו, פסוק ד)
    • לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים; כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.“ (תהלים קלו, פסוק יג)
    • בשיעור הנדסה גזרנו דפים ויצרנו מהם צורות גאומטריות.
  2. [דקדוק] הִרְכִּיב מִלָּה מִנְּטִילַת שֹׁרֶשׁ אַחֵר אוֹ מִלָּה אַחֶרֶת.
    • יחיאל מיכל פינס גזר את המילה "עגבנייה" מן השורש ע־ג־ב.
  3. [מתמטיקה] חישב לפונקציה נתונה את הפונקצית ערכי המשיק שלה. הפעיל על הפונקציה את האופרטור df/dx.
  4. פָּסַק פְּסיִקָה מִשְׁפָּטִית.
    • וַיִּגְזֹר עַל־יָמִין וְרָעֵב, וַיֹּאכַל עַל־שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ; אִישׁ בְּשַׂר־זְרֹעוֹ יֹאכֵלוּ.“ (ישעיהו ט, פסוק יט)
    • וְתִגְזַר־אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ; וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר.“ (איוב כב, פסוק כח)
    • ”שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָסְרוּ חֲכָמִים, לֹא גָזְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק ג, משנה ה)
    • הדיין גזר על הרוצח מאסר עולם.

גיזרון עריכה

  • מקראי. השורשים הדו-ספרתיים הכלליים ג-ז, קרוב אל ג-ד (הצלילים ז-ד קרובים ו מתחליפים בין עברית↔ארמית), קשורים לרעיון של לחתוך: גזר, גזז, גזה, גזם, גדם, גדד, גדע[1].

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה


השורש גזר

השורש ג־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ג־ז־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּזַר גּוֹזֵר

(ב׳ פעוּל: גָּזוּר)

יִגְּזֹר גְּזֹר לִגְזֹר
נִפְעַל נִגְזַר נִגְזָר יִגָּזֵר הִגָּזֵר לְהִגָּזֵר
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל גִּזֵּר מְגַּזֵּר יְגַּזֵּר גַּזֵּר לְגַּזֵּר
פֻּעַל גֻּזַּר מְגֻּזָּר יְגֻּזַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּזֵּר מִתְגַּזֵּר יִתְגַּזֵּר הִתְגַּזֵּר לְהִתְגַּזֵּר

גֶּזֶר ב עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גזר
הגייה* gezer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ז־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּזָרִים, גִּזְרִי־
  1. חתיכה. מה שנחתך.
    • ”...וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה“ (בראשית טו, פסוק יז)
    • ”לְגֹזֵר יַם־סוּף לִגְזָרִים: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ“ (תהלים קלו, פסוק יג)
    • ”הָאוֹמֵר, הֲרֵי עָלַי עֵצִים, לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גִּזְרִין; לְבוֹנָה, לֹא יִפְחוֹת מִקֹּמֶץ.“ (משנה, מסכת שקליםפרק ו, משנה ו)
    • קישטנו את הסוכה בשרשראות שהכנו מגזרי נייר צבעוני.
  2. מה שהוחלט על נידון.
    • גזר דינו

גיזרון עריכה

  • ההשאלה מ1 ל2 נעשתה גם בשרשים חתך קצץ פסק

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  1. ראו אבן שושן ערכים גזר, גזם.