מארמית: "חוץ מאיתנו". הבטוי מופיע לראשונה בכתובים במאה ה-12 או ה-13.
בקרב אליטת יהודי מרוקו שבאה במגע עם הארמית (ללא תיווך יהודי-מערבי) היתה הוראת תיבה בר מינן מוכרת במשמעותה המילולית "לא עלינו" -בלבד. באשכנז התווסף ניחוח המוות אל פירוש תיבת "בר מינן" - "זה שנפטר" [1].
