בְּרָכָה לְבַטָּלָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ברכה לבטלה
הגייה*
חלק דיבר צרף
מין זכר
שורש ב־ר־ך, ב־ט־ל
דרך תצורה
נטיות
  1. [יהדות] ברכה הנאמרת שלא לצורך.
  2. השקעה בדבר שאין ביכולתו להניב פירות.

ראו גם עריכה

השורש בטל

השורש ב־ט־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

ב־ט־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּטַל בָּטֵל יִבְטוֹל בְּטוֹל לִבְטוֹל
נִפְעַל נִבְטַל נִבְטָל יִבָּטֵל הִבָּטֵל לְהִבָּטֵל
הִפְעִיל הִבְטִיל מַבְטִיל יַבְטִיל הַבְטֵל לְהַבְטִיל
הֻפְעַל הֻבְטַל מֻבְטָל יֻבְטָל -אין- -אין-
פִּעֵל בִּטֵּל מְבַטֵּל יְבַטֵּל בַּטֵּל לְבַטֵּל
פֻּעַל בֻּטַּל מְבֻטָּל יְבֻטָּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּטֵּל מִתְבַּטֵּל יִתְבַּטֵּל הִתְבַּטֵּל לְהִתְבַּטֵּל