המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן“ (ישעיהו לג, פסוק ז), אולם בתרגום השבעים, ובתרגום יונתן במקום "אראלם" מופיע הכיתוב "אתגלי להון", במגילת ישעיהו ואצל מנחם בן סרוק: "אראה לם". לפיכך יש לקרוא ”הֵן אֶרְאֶ לָּם צָעֲקוּ חֻצָה“ (ישעיהו לג, פסוק ז) בהוראת: הרי ראיתי אותם בזעקתם השמימה (=חוצה).
